גלעד גילאור ואח' נ' אמ די גי מדיקל בע"מ

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים מיום 13.11.2011 למתן סעד זמני עד לדיון בבקשתם העיקרית מיום 11.10.2011 למינויו הזמני של עו"ד ט. מנור כנאמן מפעיל של חברת אמ. די. גי. מדיקל בע"מ (להלן: "החברה") שיהיה בעל סמכויות להפעילה כעסק חי – הגעתי לכלל החלטה כדלקמן:

המבקשים אינם נמנים על בעלי מניותיה של החברה או על הדירקטורים של החברה.

תביעותיהם הנטענות של המבקשים, שהינם עובדיה לשעבר של החברה, הינם תביעות כספיות להפרשי שכר הנטענים על ידם בגין תקופת עבודתם בחברה, מבלי שהובאה לעניין זה תגובה מצד החברה, תגובה מצד חברת MDG Medical, inc. (להלן: "חברת האם") המחזיקה במניות החברה, או תגובת נציגיהן המוסמכים, הן לשאלת עצם החוב הנטען והן להיקפו.

על פי הנטען בבקשה הידע המצוי בחברה שייך לחברת האם, והבקשה נוגעת אם כן, בין היתר, למערכת יחסי הגומלין שבין החברה ובין חברת האם. בנוסף, הסעד הזמני המבוקש עלול להשפיע באופן מהותי על זכויות וחיובים המתייחסים לחברה, לחברת האם, לבעלי מניות חברת האם ו/או למפרק של חברת האם. כמו כן, הסעד הזמני המבוקש עלול להשפיע על מצבם של לקוחות החברה, נושיה וההתחשבנות הכרוכה בהמשך ניהול החברה. יצויין גם כי הענקת הסעד הזמני המבוקש יש בה, לכאורה, משום הענות לסעד העיקרי נושא הבקשה, טרם קבלת התגובות הנדרשות לכך, וטרם הדיון בבקשה לגופה.

ככל שהחברה נותרה חייבת כספים למבקשים בגין עבודתם בחברה – פתוחה הדרך בפני המבקשים לפעול למיצוי זכויותיהם הנובעות מיחסי מעביד ועובד ששררו בין הצדדים בפני הערכאה המוסמכת לכך.

המבקשים עצמם טוענים כי יש להם אך תביעות כספיות כנגד החברה. אולם, חלף נקיטת הליכים למימוש זכויותיהם הכספיות כלפי החברה פונים המבקשים בבקשה ליתן להם זכות לנהל את עסקי החברה באמצעות נאמן, לרבות גישה לנכסי החברה, הידע המצוי בה וסודותיה המסחריים. בקשה זו אינה מבססת כנדרש זכותם החוקית של המבקשים לקבלת הסעד המבוקש על ידם ומדוע עדיפה זכותם על זכותם של בעלי המניות של החברה לנהל את החברה השייכת להם או לנהוג בה באופן אחר כמנהג בעלים. יודגש כי המבקשים אף לא הבהירו, ולא תמכו בתצהיר, באיזה אופן הם פעלו על מנת לקבל התגובות לבקשתם כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 25.10.2011. מן הראוי לציין כי המבקשים התעכבו בתרגום נספחי הבקשה לשפה האנגלית לצורך המצאתם יחד עם הבקשה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 25.10.2011, וניתן לכאורה להסיק כי עיכוב זה כבר גרם, או שמא יגרום, לעיכוב בקבלת התגובות הנדרשות. לפיכך – השיהוי בעניין זה פועל לחובתם.

שאלת מאזן הנזקים נוגעת, בין היתר, לחברת האם, ללקוחות החברה, וליתר נושיה. בשלב זה לא נמצאות בפני בית המשפט תגובותיהם של גורמים אלה לבקשת החברה. יתר על כן: בשלב זה טרם ברור עתידה העסקי של החברה או של חברת האם (לרבות בעלי מניותיה) בכלל, ובישראל בפרט – ולא הוברר האם יש קשר בין מי מטעם החברה או חברת האם ללקוחות החברה ויתר נושיה. בהעדר תגובה מצד גורם מוסמך מטעם חברת האם לבקשה – הענות לבקשה עלולה לגרום להפרת זכויות של צדדים שלישיים, ואף לחבל במשא ומתן אפשרי, ככל שהוא מתקיים, על ידי מי מטעם חברת האם ביחס לאחזקה במניות החברה, לגבי פעילותה או למימוש נכסיה. לא למותר לציין כי מידת הנזק הנטען טעון ברור אצל לקוחות החברה ואצל הגורמים המוסמכים בחברה.

לנוכח האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשים למתן סעד זמני.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"ב, 14 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.